Honeysuckle

תמצית מספר 16

יערת הדבש

בכמה מילים

העבר גובר על ההווה, שקועים בזיכרונות, נוסטלגיה, געגועים למקום אחר. תחושת החמצה, היאחזות בעבר. הצורך לתת שוב ושוב חיים לחפצים ולסיפורים מהעבר!

על הצמח

מטפס ריחני, צומח בפאתי יערות ואיזורים מכוסי שיחים, הפריחות משמשות לתרופות הם אדומים בצד החיצוני שלהם (לא צהובים), פורח ביוני-אוגוסט.

על הטיפוס

פתולוגיה על העבר- תקיעות בעבר בגלל נוסטלגיה או מאורעות קשים. חי בזיכרונות טובים/רעים ולא מצליח לתפקד בהווה. קושי להתמודד עם שינויים, התייחסות מתמדת לעבר במחשבה ובשיחה- "פעם הייתי…". אלה שקשה להם להגיע למקום חדש, כל המחשבות וההסתכלות מופנות אחורה. מסרבים לקבל את ההתפתחות והדינמיקה בחיים. אנשים שלא נצלו הזדמנות ולא מימשו תקוות ושאיפות.

היסטוריונים, חיים את העבר. מאוד נוסטלגיים, סיפורים שחוזרים על עצמם שוב ושוב מהעבר. שומרים אלבומי תמונות, מזכרות, אוסף כרטיסי ברכה, מכתבים שכתבו לי, כל המאהבים שלי, בגדים, נעליים… לכל דבר יש ערך סנטימנטלי וקשה להיפרד ממנו. אוהבים אריכאולוגיה, כל מה שישן, היסטורי.

נטייה לאגרנות– הקשרות לחפצים, אגירה של חפצים, הכל שומרים ולהכל יש ערך. להיפרד מדברים יוצר ממש כאב. קושי רגשי- אינו מסוגל לשחרר, שחרור זה סבל בעיניו.

 

ברמה הרגשית:

  • מערכות יחסים לא ממוצות, פרידה מאדם אהוב שעוד לא השלמנו איתה ואנחנו עדיין שם.
  • בשכול יש הרבה HoneySuckle. הנצחת העבר כאילו הוא עדיין חי איתנו עכשיו. הבית הופך למוזיאון, המהות שלי נמצאת שם, מי שאני זה החפצים שיש שם, אני חייב לשמור על העבר, הקושי להשאיר מה ששומרים בלב ולכן שומרים בחפצים.

התנועה: עצירה. אין צמיחה, אין תנועה קדימה. “עוברים ליד החיים".

מערכת היחסים עם עצמו

תחושה חזקה של החמצה: אם הייתי כך וכך, אם רק היו נותנים לי, הייתי רקדנית בלט מדופלמת… אם היה לי… אם… אם… מצב רגשי של געגוע. תסכול, עצב, דעיכה. אין ויטאליות, אין צמיחה. 

מערכת היחסים עם הסביבה

סוג של כאב, צער, תחושה שלא נעים להביא חיים לידם, קשה להביע שמחה/חיות, זה מעייף מאוד.

באיזה מצבים ניתן Honeysuckle?

  • בכל מצב שרוצים לשחרר- ממערכת יחסים, מאדם שמת, ממקום, מזיכרון.
  • מעברים: עוברים דירה, מעבר מארץ לארץ, ילד שעובר גן, מגן לבי"ס.
  • מצבי גמילה– אצבע/מוצץ, חפץ מעבר, הנקה (לתת גם לאמא), חיתולים וכד'.
  • כשעובדים על שינויי דפוסים/הרגלים ושחרורם.
  • טובה למשבר גיל ה-40 (או 50), לגיל השלישי.
  • מצויינת לילדים– יש להם נטייה להיקשר: שמיכה מסויימת, בובה מיוחדת, יעזור להיגמל ולהיפרד. כשילד יוצא לטיול, קשה לו, מתגעגע…

מחלות אופייניות

כל המחלות הכרוניות, אלו שלא עוזבות, שיש להן הקשרים מהעבר, יושבות על העבר ואחת לכמה זמן מתפרצות. גב תחתון, רגליים (פחדים), צבירת נוזלים, עצירות, שומן שעוד לא שחררנו מעצמנו, מערכת חיסון חולשה בגלל אובדן החיוניות.

ריאקציות

טיפות קטנות של נוכחות, כאן ועכשיו

תהליך של השלמה, נותנת פרופורציות לחיים ועוזרת להוויה, להיות יותר נוכח. מסלקת מהנפש חרטות וצער מהעבר, מבטלת את כל ההשפעות, התשוקות והרצונות מהעבר ומחזירה להווה. באך התייחס אליה כתמצית רוחנית, "פרח שמלטף את הנשמה". מאפשרת להשאיר את העבר במקומו, ללכת קדימה מצויידים בלקחי העבר ומשוחררים מהשתלטותו על ההווה. ללמוד מניסיון העבר בלי להתרפק עליו. ההבנה שאם אנו לא נאחז בעבר זה לא אומר שהוא לא היה. יחד עם זאת, יש לנו הזכות לחיות הלאה.

חלק מהריאקציות יכולות להיות הצפה של העבר, חלומות, מפגשים עם אנשים כמו סגירת מעגלים, עולה צורך לשנות דברים/להיפרד מדברים: לזרוק דברים מהבית בלי יסורי מצפון ורגשות אשם, היכולת להעביר תמונות, חפצים ומכתבים שלא שייכים לו מבלי להתייסר, להיפרד!! להחליף רהיטים, לעשות "נקיון פסח". רצון לתת מקום להווה. התמצית מחזירה ויטאליות, טעם לחיים, תהליך של השלמה, חופש.

מצב מאוזן

יכולת לעבור מעבר להווה ולעתיד, לשמר את השיעור מהעבר ולאפשר לחוויה לקרות. חי כאן ועכשיו. חופש פנימי. יכולת לשינוי והיכולת להתחבר.

המסר

כאן ועכשיו, זה מה שיש וזה נפלא. מה שהיה היה, ומה שעכשיו תלוי רק בנו.

הצהרה

"החיים מתרחשים כאן ועכשיו, אני מזדהה עם עיסוקיי הנוכחיים".

"אני כאן, עכשיו", "אני מרוכז בעיסוקים שלי בהווה", "אני לומד מהעבר ומשחרר אותו".

שאלות מודעות

  • באילו אופנים אני קשור/ה לעבר (געגועים, דחייה, חרטה, כעס, התרפקות, ‏נוסטלגיה, טינה).
  • ‏היכולת שלי לפנות חפצים ורכוש.
  • ‏מערכות יחסים שהיו לי ועדיין מעסיקות אותי (במחשבה, ברגש, במעשה).
  • ‏דברים שמנהלים אותי.
  • ‏כשהייתי צעיר/ה…
  • ‏עד כמה אני זוכר/ת פרטים מילדותי ועברי?
  • ‏סיפורי אובדן בחיי.
  • ‏כמה סיפורי אובדן חיים בתוכי כרגע?

השיר שלה

ימי בנימינה

חוה אלברשטיין
מילים:אהוד מנור
לחן: תי כספי

מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים
שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים
שספר כל נמש חרש ובחול נרדם –
מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם?

אני רוצה לחזור
אל הימים הכי יפים שלי
הימים היחפים של בנימינה –
כן, אני זוכר, הכל זרם לאט,
השמש לא מיהר
אנשים אמרו שלום,
חבר היה חבר.

"היורה ירד מחר הבט בלבנה"
"איך היה יבול הענבים השנה?"
"היכנסו הערב יש ריבה מתות גינה",
"ובלילה תתכסו כי תהיה צינה."

אני רוצה לחזור…

ועכשיו אם יום או ליל, אם רע לי ואם טוב
אין לי רגע זמן לשבת ולחשוב.
לפעמים אני כמעט מדעתי יוצא
כל ימי אני הולך לשם ולא מוצא.

אני רוצה לחזור…

מה קרה לילד שנרדם בחול החם
שיום אחד, לפתע, קם ונעלם?