Mustard

תמצית מספר 21

חרדל

בכמה מילים

מועקה כבדה, מרה שחורה, חוסר חשק לכלום בחיים, רגשות שנוחתים על האדם כמו ענן שחור. תחושת כבדות, הרצון להיעלם, להיכנס למיטה ולא לצאת עד שזה יעבור. הכל נראה אפור-שחור, החיים מאבדים את הגוון הטבעי שלהם

על הצמח

צמח שגובהו 30-60 ס"מ, צומח בשדות ובצידי הכביש. פרחים צהובים, פורחים בין מאי ליולי.

על הטיפוס

כשהדכדוך נוחת ללא סיבה מיוחדת ויש המון עצב, בכי, הכל נראה אפור, שחור. תחושה של להיות בתוך צל, ענן יושב על הנשמה ומסתיר את האור, את היופי, השמש, השמחה. למצבים של חוסר מוטיבציה, אין חשק לכלום, משהו כבד יושב עליי ואני לא ממש מבין מה קורה לי. חש זר בעולמי הטבעי. תחושה של חוסר אונים ללא מוצא.

 

התמצית נעה על הסקלה שבין "דיכי"- דכדוך קל, לדיכאון:

"דיכי": אנחנו קמים בבוקר ויש סוג של עננה מולנו, ערפל. כאילו החיים 'מתיישבים' עלינו. סוג של באסה עמוקה. אני מתפקד אבל לא מוצא שמחה, כמו רובוט. לא מתרומם, שורד- "ענן כהה וכבד מכסה אותי ומסתיר את האור".

דיכאון קליני: חוסר תפקוד. רצון להישאר במיטה כל היום, מחשבות אובדניות, אי-יכולת למצא משמעות, רצון לסיים את החיים, הרגשה שאין פה טעם לכלום, חדלון.

 

בקליניקה: ‏אדם שנמצא בדיכאון לא זוכר את המחר. לא רואה כלום. עצם זה שמכניסים למודעות את הגלים ("אני ‏יודע איפשהו שזה גל"), ואז זה הולך ופוחת. ‎תוך כדי טיפול אנו בודקים איך אפשר לכווץ את הימים של הגל, שהמשך בינהם יתארך.

מאיפה מגיע

דיכוי מבחוץ. הורה שתלטן, התעללות. דיכוי, שתיקה, חוסר התייחסות. הדיכוי מבחוץ הפך לקול פנימי, אנחנו הופכים למדכאים של עצמנו. הדיכוי מבחוץ כבר לא צריך להתקיים כי הוא מתקיים בתוכי.

המתנה הגדולה של הדיכאון היא האפשרות לבחון מחדש מה הטעם והמוטיבציה שלנו בתוך החיים. למצוא משמעות, אמיתות שיזינו את החיים. לכל אחד משמעות משלו. הזדמנות לבחון מה מניע אותי!

מערכת היחסים עם עצמו

עצב, דכדוך, חוסר עניין בחיים.

מערכת היחסים עם הסביבה

חווה מועקה, כבדות, צורך לקחת אחריות, לתפקד במקומו. פתאום בימים טובים, מצ'פרים את הסביבה כפיצוי, בעיקר כלפי הילדים. 

באיזה מצבים ניתן Mustard?

  • חרדות כלכליות/בריאותיות הרבה פעמים יכולות להוביל לזה. ‎
  • לעיתים תחושת דיכאון יכולה לבא סביב תאריכים מסויימים, עונות. או בגלים…
  • התמצית מתאימה לכל מצבי ה'דאון'- תופעות הורמונליות, לידה, תסמונת קדם ויסתית (‎PMS)‏ גיל המעבר. ‏מצבים של אובדן, הפלות. ניתן לתת קודם כל ‎Gentian‏ (אופטימיות) ואח"כ ‎,Mustard‏ יותר עמוקה.

מחלות אופייניות

המצב הזה שנקרא דיכאון הוא מחלה!

  • מערכת המין- אימפוטנציה, חוסר חשק מיני, קרירות מינית.
  • אובדן תיאבון, בעיות הורמונליות- אחרי לידה, וסת, גיל המעבר…
  • נדודי שינה או ההיפך- כדור שינה, כל היום. במקרים קיצוניים מאניה-דפרסיה (מחלת נפש).

ריאקציות

טיפות קטנות של מוטיבציה

"ספריי נגד עננים". מפיגה את העננים. תמצית מחזקת, מביאה את ההכרה למקום שאני נמצא ואת ההבנה והמוטיבציה שרק אני מסוגל לצאת מפה. התמצית מעלה, מרימה. לאורך זמן שיפור בוויטאליות, תאפשר לרגשות חנוקים לבוא לידי ביטוי ואז יהיה מקום לטפל ב-Holly, בכעסים, בפחדים. אחרי שאני מרגיש יותר טוב, פתאום אני נמצא שם בכלל כדי להגיד את הדברים האלו, כי בתוך הענן אי-אפשר לפעול בכלל.

מצב מאוזן

היכולת לראות את היופי הפנימי, אושר, שמחה, שקט. איכות פנימית, יציבות. מלמד שמחה מתמשכת שאינה מופרת ע"י אירועים מבחוץ. מציאת משמעות לשמחה ואהבה.

המסר

החיים הם משמעות והם מלאים במשמעות, אני בפקחון ואני יכול לראות את זה! לכל אחד סיבה/מטרה לקיום שלו כאן. מרגע שאני חובר אליה אני יכול להנות, לשמוח ולהתמלא.

הצהרה

"אני חש שאני מלא בשמחה ובשלווה פנימית".

"אני מלא שמחה, אני מלא רוגע, שלווה ושקט רוחני".

שאלות מודעות

  • האם אני חווה משהו שאני יכול/ה להגדיר אותו בדיכאון.
  • אלו רגשות בתוכי אני לא מביא/ה לידי ביטוי?
  • רשימת חלומות/ שאיפות. מה מונע ממני להגשימם?
  • מהם צרכי, אשר אינם באים לידי ביטוי?
  • מהם רצונותיי אשר אינני מביא/ה לידי ביטוי?
  • מהם הכישרונות שלי, אשר אינני מביא/ה לידי ביטוי?
  • אליו דברים/ מצבים גורמים לי לדכדוך?
  • כיצד אני מתמודד/ת במצבי דכדוך?
  • כאשר אני נמצא/ת במצב דכדוך, מה מוציא אותי ממנו?
  • כאשר אני בדיכאון, כמה זמן לוקח לי לשהות בו?

השיר שלה

בתוך הצינורות

אלג'יר
מילים: גבריאל בלחסן ואביב גדג'
לחן: גבריאל בלחסן ואביב גדג'

אני מעשן רק כשאני צריך.
אף פעם לא יותר ממה שאני צריך.
אם היה לי כח הייתי קם וצועק.
בורח מתפרק אף פעם לא חוזר יותר.
מליון כדורים,
נותנים לי הרופאים.
שלא אצעק שלא אצחק,
שלא אתעורר יותר. זה משחק.
משחק מתוכנן היטב,
שלא כמו בחלומות אתה צריך לנוע. לנוע ומהר.
מאש הצלפים מאש המחשבות מאש החרבות.
אני בתוך הצינור.
עכשיו ארבע בבוקר,
מזיע מתחת לשמיכת כותנה שחורה,
מסתכל על התיקרה העקומה.
הייתי רוצה לאהוב אותך.
בלי לחכות.
בלי הפסקות.
כאן ועכשיו בין ההריסות.
לקחת אותך איתי לתוך הצינורות.
עכשיו מתחילה מוזיקה של מחלה.
מוזיקה של גהינום זה לא אושר.
זה סתם דיכאון.
אני לא אוהב שמפריעים לי להתרכז בחלומות שלי.
יגיע הסתיו יסלק ממני את כל הליכלוך.
והלילה,
אתה הולך לחלום את כל החלומות הכי יפים שיש.
החלומות שלנו זה הסיפור האמיתי.
עכשיו אני מושלם.
עכשיו אני לא זוכר שום דבר קטן,
אפילו לא פרט קטן.
ויש את כל הזמן שאפשר, שנשאר, חודש, חודשיים.
אולי שנה אולי יותר.
הכדור בתוך הדם,
אין כבר מחשבות,
אין כבר קולות,
יש רק אהבה בין ההריסות.
אני בתוך הצינורות.
כבר כמה ימים.
כבר כמה שבועות.
כמה שנים טובות.
אולי איבדתי כל תחושה,
חושב שאני עף אבל בעצם על הריצפה.
אז שותה את הגשם המלוח.
מסומם מהים או שיכור מהרוח, שיכור מהרוח.