Pine
חש תמיד רגשי אשמה, גם ברגעי הצלחתו מאשים את עצמו שלא הצליח יותר. רגשות האשמה משתלטים על חייו ו"מזהמים". תמצית "קלטת": "אני לא בסדר…", "אני אשם…", "איך עשיתי את זה…", "לא אסלח לעצמי…". בקיצוניות שלה, אשמה היא שנאה עצמית. תחושה שיש בי משהו מאוד פגום, אני יכול להרע לעולם בעצם נוכחותי, אני רע מעצם הווייתי. אני מסוגל לשבש, להכאיב. אשמה לא מתגלה מהר כל כך, היא מאוד חמקנית, היא מתחבאת במסווה של כעס, שיפוט, בושה, או אחר, כשלמעשה מה שמסתתר עמוק בפנים זו האשמה.
טיפוס Pine מסתובב בעולם עם תחושה מתמדת של 'אני לא בסדר', לא עשיתי מספיק. יכולתי לעשות יותר, המון אחריות- כל העולם על הכתפיים שלי ובגללי זה קרה. לוקח על עצמו את האחריות לשגיאות של אחרים ותמיד מרגיש צורך להתנצל ולהצטדק. יש מישהו שזקוק לעזרה – איך אני יכול להרשות לעצמי להינות כשמישהו אחר סובל? איך אני נוסעת לחופש כשחברה טובה שלי/אחותי במשבר גירושין? כשמזמינים Pine לשיחה, ישר חושב "מה עשיתי…?".
אשמה היא אנרגיה מאוד קשה!
Pine הוא אלוף העולם במנגנוני ריצוי! במודע רוצה להאמין שהוא טוב, בתת-מודע- אני חייב להיות טוב, אחרת יראו את הפגם שלי, יידעו מי אני באמת. מתאמץ מאוד לרצות את הסביבה, שלא יהיו תלונות, שלא אפגש עם האשמה. לכן יפעל באחת משתי דרכים:
נמנע מעימותים, כדי שלא להרגיש רע. המאמץ שמשקיע בסביבה מאוד גדול כדי לא להרגיש רגשי אשם. הימנעות מרגשי אשם ע"י עשייה מוגזמת כמו Oak. דורש מעצמו הרבה יותר ממה שידרוש מהסביבה. כשהסביבה פוגעת/ לא מבינה/ לא מרצה- תמיד ייתן צידוקים. מה שאסור לו- מותר לאחרים.
באשמה יש לפעמים משהו מאוד אגוצנטרי! הרי אנחנו לא אחראים באמת על הכל…
תמיד ימגנט אליו אנשים מניפולטיביים- אמא/בן זוג. מתארגן בחיים כדי כדי ללמוד את השיעור הזה, האחריות היא עליו. ל-Pine יש תנועה פנימית שמחכה לעונש, הוא זקוק לכאב. עונש מרגיע רגש אשם. אני כל-כך רע, כל-כך פגום בפנים ש"מגיע לי עונש". לכן, חי בשקט כשמתעללים בו ("אני רע ולכן מגיע לי"). אם החיים טובים אליו, ידאג להעניש את עצמו ע"י מנגנוני הרס פנימי- יחלה, יתמכר (קפה/ סיגריות/ וורקהוליות/ קניות וכד'). "לא מגיעה לי הגשמה מכל סוג שהוא" (קריירה משגשגת-התנדבות, מקטין עצמו). אסון כלכלי- מגיע לו! עונש מרגיע את תחושת האשם.
הריפוי– להיפגש עם החופש הפנימי, ללמוד את הזכות לאכזב. תהליך סליחה לעצמי וקבלה עצמית.
התמצית טובה למזוכיסטים, נשים מוכות, אכלנים כפייתיים.
בקליניקה– כמטפלים- מאוד זמינים לרגשות אשמה, למטופלים מניפולטיביים.
Pine נוצר בילדות. נוצר פער בין מה שרוצה/מרגיש, לבין מה שהוא עושה- קונפליקט. מפנה פנימה את הרגשות שלו ויוצר רגשי אשם פנימה.
אנרגיה של אשמה הנאגרת בעצמות מביאה לידי מחלה וכאבים בעצמות, אנרגיה של אשמה הנאגרת בלב גורמת למחלת לב, אנרגיה של אשמה הנאגרת בכליות יכולה לגרום אפילו ליצירת אבנים וכמובן גם לבעיות אחרות.
מאד ריאקציונית. בתחילת הדרך תציף רגשות אשמה למעלה, תקצין את המצב – אוספת את האשמה שהצטברה במהלך השנים ומוציאה החוצה. במקביל- מקום של גבולות, הפרדה. ההבנה שאני לא אחראי על הכל הופכת להיות ברורה יותר. מתחיל תהליך ניקוי וניקוז רגשות אשמה מהעבר- עולים פחדים וכאבים מהעבר.
התמצית מלמדת חמלה, סליחה ואהבה עצמית. הריפוי מאפשר להגיד "לא" ללא רגשי אשמה. בסוף התהליך- תחושה נפלאה, נעימה, כאילו האדם רוסס בתרסיס נגד אשמה. תחושת ניקיון רגשי, עוצמה רגשית, שחרור חופש. להרפות מרגשות האשמה, ללמוד את הלקח וללכת קדימה. התמצית מפרידה ומנתקת את הקשר בין רגשות אשמה לצורך להיענש, ומלמדת אותו לחוות חמלה וסליחה כלפי עצמו. אין צורך להיות כל כך נוקשה לעצמי, אפשר לסלוח ולאהוב גם את הדברים הקשים והלא יפים בתוכנו.
אהבה עצמית לפני אהבת האחר, חמלה, רוך, מרגיש שקט וקבלה גם כשטעה. רוצה לתת מתוך שמחה וחופש.
בעיני אלוהים כולנו זכאים. מותר לי, מגיע לי לחיות כמו שאני רוצה. בתהליך- האדם לומד להפריד בין החוץ לפנים. מותר לאחרים לכעוס, זו זכותם- הפרדה בין הכועס, המאשים, לבין זכותי לחיות את חיי, היא הריפוי. תהליך עמוק של סליחה.
"אני סולח לעצמי".
"אני מקבל את עצמי", "אני מרגיש עניין מחודש בחיים".
