חרד לשלום יקיריו. כל אירוע קטן הוא פוטנציאל לאסון ענק וזה מלווה בתסריטים ובסרטים בלתי נשלטים שיוצרים רגשות אשם. אם חס וחלילה יתגשם זה יהיה בגללו. הופך להיות עם הגנת יתר- Overprotected.
הורות: 'שקית' כזו שאמא מקבלת בחדר הלידה, "נולֶדת עם התינוק", הילדים הופכים להיות חלק ממני, זה לא אתם=שלי, זה אתם=אני.
כשההורה חרדתי יתר על המידה:
ילד להורה כזה חש את החנק, את האין-חופש. נמנעת ממנו יכולת התמודדות בהמשך!
מערכת היחסים של Red Chestnut היא בין מדאיג למודאג. כשהמדאיג בסביבתי אני רגוע וכשהוא זז ממני אני מתחיל לדאוג. Red Chestnut יוצר סמביוזות!
באך אומר עליה: "כשהמחשבות השליליות שלנו פוגעות לא רק בנו, אלא גם באלה שהמחשבות משתקפות בחייהם… זה כמו לשים מקלות בגלגלים".
דאגה לאחר מקורה בסופו של דבר בדאגה לעצמי. האחר צריך תמיד להיות במצב טוב כדי שאני אהיה במצב טוב. דאגה לא מאוזנת, היא לא הגנה אלא הפעלת חוסר בטחון וחרדה. מהי דאגה מאוזנת? כזו שאינה פוגעת באחר במרחב שלו, רלבנטית למצב מסוים, איננה מעייפת ומרוקנת, אינה מפעילה מנגנון מעצורים והימנעות.
הורה Red Chestnut יכול ליצור כמה סוגי ילדים:
מגיע מ-Attachment: היקשרות, היאחזות, החיבור שלי לאנשים אחרים, ההיקשרות הזו מגדירה אותי. אני תלוי במצב בו נמצאים אחרים. ה-Attachment הוא נורמלי, הוא חלק מהחוויה האנושית. העבודה שלנו היא לחיות את האנושיות יחד עם הרוחניות, לאזן.
יעילה גם במצבים של גמילה מיניקה, קשרי מטפל/מטופל.
אלרגיות בעור, ברכיים, גב תחתון, דלקות, התמוטטויות, התעוררות באמצע הלילה, התקפי חרדה, זיעה קרה, כליות, מערכת החיסון – חולשה, מערכת העיכול, מערכת השתן, נדודי שינה, נשימה, סטרס, סיוטים, עור, עילפון, פגיעות באגן, קושי להירדם, רגליים.
עלפון, מערכת השתן, מערכת הנשימה,
התקפי חרדה כלליים, נדודי שינה, סיוטים, זיעה קרה, התמוטטויות, סטרס.
מאפשרת פרספקטיבה, לא ריחוק או נתק מהאדם או ערפל, אלא סוג של שקט. תעזור להפרת החוזה דואג-מדאיג. מרחיקה מהדאגה לא מהאנשים. לפעמים נשמע תגובות כמו "מאז שאת בטיפול את לא אוהבת אותי יותר…" כי לא נכנסת פתאום ל"קישקעס". מאפשרת לשגר מחשבה חיובית של בטחון ואומץ, להישאר רגועים במצבי חירום. עוזרת לנתק סימביוזות, הפרדת גבולות- זה לא שלנו.
היכולת לראות חיובי, פרופורציה, שלווה גופנית ורגשית, יש רוגע וצלילות.
אמונה שכל מה שקורה נכון למסעי הרוחני, שלי, של סביבתי. אין לי שליטה על כלום ובטח לא על חיי אחרים, כל אחד זקוק לחופש שלו על מנת להתפתח, לראות את האחר באור ולא בחושך, בפחד.
"אני מקרין שלווה, אופטימיות ובטחון".
"אני שולח לאחרים מחשבות שלוות ומרפאות", "הוא/היא בידי האלוהים".
צילה דגן
מילים: איציק מאנגר
לחן: פ.לסקובסקי
תרגום: נעמי שמר
על הדרך עץ עומד צמרתו תשוח,
עזבוהו ציפוריו לאנחות הרוח.
אל דרום ומערב ואולי מזרחה,
רק הרוח תלטף צמרתו ששחה.
אל אימי אני אומר: "נא הקשיבי, אמא,
אף אני ציפור אהיה וכנף ארימה.
אל העץ אעופה לי, לא אנוד ממנו,
אצייץ לו שיר עליז ואנחמנו"
ים טרי טרי טרי –
טרי טרי טי
אז אימי מוחה דימעה, "בן יקיר, הבן לי,
אל תעוף לבד בקור שמא תצטנן לי".
-"אל תבכי, אימי, חבל על מאור עינייך,
כך וכך אהיה ציפור ואפרוש כנפיים".
סחה אמא ובוכה, – "איציק, אוצרי לי,
לפחות קח בגד חם שתהיה בריא לי.
ערדליים שתנעל, קשור צעיף על עורף,
אויה לי ואללי כה קשה החורף".
ים טרי טרי טרי –
טרי טרי טי
גופיה חמה תילבש אל נא תיתפרחח,
או חלילה בין מתים תבוא להתארח'.
כמה לי קשה עכשיו איך כנף ארימה,
מה קלה היא הציפור מה כבד לב אמא.
אז בעצב אחייך אמא אל עינייך,
לא נתנה אהבתך לי לפרוש כנפיים.
על הדרך עץ עומד צמרתו תשוח,
עזבוהו ציפוריו לאנחות הרוח.
ים טרי טרי טרי
טרי טרי טי