פסימי, זה הרואה את חצי הכוס הריקה. מתייאש בקלות, רואה שחורות, חשדן, הססן, מודד ושוקל סיכונים וצופה כישלון. איבד את החיבור לטוב, הרע והשחור השתלטו עליו. מתעדכן באסונות בפרטי פרטים, חשוב לו שכולם ידעו מזה- ”שמעת מה קרה"? מונַע מלספר את הדברים הנוראיים, את התחזית הקשה.

"הורס שמחות"– בכל סיטואציה יראה את הסדק, הקשיים, העיכובים. יאפשר לספק לחדור ולערער את הבטחון. חי את "חוקי מרפי". מוותר בקלות ובמהירות, נכנס לדכדוך וייאוש בקלות, מטיל ספק בעצמו ('נביא זעם'). אנשי ה"ללכת על בטוח", כל יוזמה הוא יראה מה לא!! צורך לשתף תמיד מהניסיון שלי- "תסמוך עלי" "חבל על המאמץ זה לא יעבוד" "מכיר את זה, סיפורים" "אין מוצא".

איבד את אומץ ליבו ואת היכולת להחליט ולבצע. מתייאש בקלות וכל תקלה גורמת לו לדכדוך, לדיכאון ולספקות. מטיל ספק בעצמו עד כדי מצב של חוסר תקווה. הייאוש מרפה את ידיו. אוסף מידע כי חשוב לו לדעת את כל הפרטים מתוך מה שעשוי להשתבש. לא מתוך צורך בשליטה (כמו ‎Cherry Plum‏), אלא כדי להוכיח את צידקתו.

‏זהו מצב תפיסתי, דפוס מחשבה מנטאלי. תקוע מאוד בכשלונות, ספקנות מתוך הקושי להתחבר לאמונה, להאמין שיכול להיות בסדר. "זה אולי טוב, אך זה יכול להיות גם רע, לכן אסור להתלהב…", או "אחרי כל עליה חייבת לבוא ירידה…", "יש צורך להיות מוכנים מראש…". זוהי תיאוריה על החיים: אינו חווה ייאוש או הצלחה, מצפה לכל מצב, מכין את עצמו.

‏הרווח שלו– תמיד צודק! עדיף להקטין ציפיות כדי לא להיפגע, ללכת על בטוח.

האנושות שלנו בגדול היא Gentian- פסימיות. אנחנו חיים בחברה מדוכאת- לא ממש מאמינים שאפשר להביא את עצמנו לכדי ביטוי. אלו המשקפיים דרכן אנו בוחרים להביט.

כל הביטוחים עובדים על תודעת Gentian, תקשורת ומדיה ניזונות ממנה. עיתונים עם חדשות טובות לא היו נמכרים כי זה לא מעניין.

התמצית טובה בכל מצב של עצירה בתהליך, במצב של מחלה כשכבר נראו סימני הבראה ולפתע מסתמנת נסיגה.

ילדים Gentian: מתייאשים מראש על משהו שנחלו בו כשלון- "אני יודע, זה לא יצליח לי".

פחד מכישלון בבחינות, בלימודים, עד כדי סירוב ללכת לביה"ס.