Heather
אלה המסתכלים על העולם דרך מראה במקום דרך חלון, ההתבוננות שלהם בפוקוס פנימה. חוסר יכולת להקשיב באמת, עמוס בעצמו. חי בתחושת חוסר תמידי, זקוק לתשומת לב ולהקשבה כל הזמן. חי בתחושה שאם לא ייקח לא יקבל, הלקחן, מוצץ האנרגיה המקצועי. מאופיין בדברנות מתישה, מוגזמת, הנובעת מחסך רגשי, מסתובב בעולם עם תחושת ריק, אין.
הוא בעל שכבת הגנה, עור של פיל. כאילו עטוף במעין בועה שקופה. הוא "שם לעצמו מטרה" להשיג את האנרגיה שצריך, והוא יקח את זה. מאוד אגוצנטרי, אך לא מכוון ולא מודע. דרך הבועה אינו רואה היטב את הזולת, ולכן יכול לדבר עד כדי התשה של מאזיניו, בלי לשים לב להכבדה. יש לו רק ערוצי שידור, אין ערוץ קליטה. זהו הנודניק, העלוקה. דרך הבועה לא רואה את הזולת, אך גם לא ממש רואים מי הוא באמת, מכאן חווית הבדידות.
טיפוס כפייתי, נדבק לאחרים ויוצר קרבה אינטימית מעיקה. אדם שכל מה שמטריד אותו זה הוא עצמו, הבעיות שלו ומחשבותיו. מרוכז בעצמו, אגואיסט. שונא להיות לבד ומשתוקק לחברה, זקוק לאנשים שיקשיבו לו. מנסה לפתור את הבעיות שלו על חשבון אחרים. אוהב לשלוט ופוחד לאבד חברים. נוטה לרחמים עצמיים ומחפש סימפטיה. בשל הצורך העצום שלו בהקשבה הוא כופה את חברתו על אנשים, מתיש אותם וסוחט אנרגיה מהסובבים אותו.
המתנחל, זה שנשאר בסוף המסיבה והאורחים כבר מתים ללכת לישון, הוא אינו מבין רמזים וצריכים דרכים אכזריות להיפטר ממנו, אלה שמזמינים את עצמם אלינו. המאפיין אותם: דחף אובססיבי לדבר על עצמם, על בעיותיהם, הצלחותיהם. הם גם אינם רגישים- אם רומזים להם ללכת הם אינם מבינים וגם אינם נעלבים. שואבי אנרגיות מקצועיים. רוב המשפטים שלהם מתחילים ב- "אני, ואני…". יש התנהגות שתלטנית. קשה מאוד להיות בחברתם ואנשים נוטים לברוח מהם.
חייב להיות במרכז, שיהיה לו קהל. לא חשוב מי- יכול להיות שכן, זר ברכבת גם טוב לעניין הזה. חסר טקט, חוסר הבנה בסיסית של גבולות, פולש למרחב באופן קיצוני, חטטן, לא מבין גבולות של האחר. נכנס לבית של משהו אחר ויכול לפתוח מקרר, מגירות. "השכנה הקומוניקטיבית"- ישר באה עם העוגה ודיווחים זה ככה וזו ככה. ואנחנו מבינים שזה הביקור הבלתי נגמר… כשאני רואה אותו- אני עובר מדרכה אחרת יתפוס אותי והלך היום…
נוטה להיות קמצן- (מתוך פחד). מה ששלי שלי. אם מבקשים ממנו משהו- מיד ישאל מתי תחזיר? השיקול הפנימי הוא שאין! וכשמבקשים ממנו אומר לא, כי גם ככה אין לו אז יקחו ממנו עוד…
ילדים Heather: באופן טבעי אין להם את האנרגיה שלהם. כדי להגדיר את עצמם הם זקוקים לנקודת התייחסות- 'אמא, אמא, אמא, תנו לי, תנו לי, תנו לי'. חוסר ידיעת גבולות פיזיים. ואם לא מלמדים אותם גבולות זה מגיע עד לפתולוגיות. יש שתי אוכלוסיות שהתדר טבעי בהן: ילדים וקשישים. מרגישים ריקים ולוקחים בכוח. Heather לא רואה את האדם לפניו, הוא עסוק אך ורק בעצמו.
מצבי Heather: בכל מקום בו אנחנו לא בהקשבה. כשאנחנו מאבדים רגישות לסביבה, מרוכזים בעצמנו, כשמגיעים למקומות שלא הוזמנו אליהם, כשלא מצליחים לשתוק, כשעוקפים בתור, כשלא מרגישים טוב ונכנסים לריכוז עצמי. כשאנחנו חופרים.
התנועה: לקיחה, שאיבה. שם את הקשית ושותה. הדרך שלו לדבר על עצמו היא מניפולציה של האישיות להוכיח את קיומה. "אם אני שומע את עצמי ואחרים שומעים אותי- משמע אני קיים!"
בקליניקה: החוויה שבא איתה היא של חוסר באהבה, ועל כן יש לאהוב אותו! יחד עם זאת, אסרטיביות, גבולות ומיקוד.
מחוסר רגשי עצום. בור שתובע מהם לקחת.
היפוכונדר. אוהב להיות חולה ולהתעסק עם עצמו (לשבת בתור בקופ"ח ולספר על זה). לא מחלות רציניות, יותר 'קרחצן'. מחלות פסיכוסומטיות, ממציא לעצמו מחלות או מחלות Chicory, למלא את הבור ושיתנו לו תשומת לב, שיעבדו אצלו.
מאפשרת לחלון להפתח: ממלאת את האדם בנוכחות, פחות תחושה של חוסר וחלל שצריך למלא. בלשון ציורית, התמצית מפשירה וממיסה את חומת האגוצנטריות, מאפשרת לאדם לראות טוב יותר את האחר ולאט לאט מטפטפת טיפות של הקשבה. ממלאת בתחושת הנוכחות הזו שקט, משהו בטוח, שקט מבפנים, מאפשרת לנו לראות את המרחב של משהו אחר, להקשיב, להאזין, להבין אחרים. זה בסדר להיות בשקט ולתת מקום לאחר.
יש יכולת להיות בשקט! למרות הצורך בדיבור.
יכול להכיל את עצמו, שקט פנימי מתוך הקשבה פנימית, מקשיב לאחרים, למד שקט וראיית צרכי האחר, יודע להיות לבד.
בשקט קורים הדברים החשובים באמת! לא 'לקחת יותר', אלא להיות בשקט עם האין.
"אני נותן ומקבל".
"אני שוכח את הדאגות שלי, תוך כדי הדאגה לאחרים".
"אני שקט ופנוי להקשיב לאחרים. אני מזין עצמי מהפנים החוצה."
