פתולוגיה על העבר- תקיעות בעבר בגלל נוסטלגיה או מאורעות קשים. חי בזיכרונות טובים/רעים ולא מצליח לתפקד בהווה. קושי להתמודד עם שינויים, התייחסות מתמדת לעבר במחשבה ובשיחה- "פעם הייתי…". אלה שקשה להם להגיע למקום חדש, כל המחשבות וההסתכלות מופנות אחורה. מסרבים לקבל את ההתפתחות והדינמיקה בחיים. אנשים שלא נצלו הזדמנות ולא מימשו תקוות ושאיפות.
היסטוריונים, חיים את העבר. מאוד נוסטלגיים, סיפורים שחוזרים על עצמם שוב ושוב מהעבר. שומרים אלבומי תמונות, מזכרות, אוסף כרטיסי ברכה, מכתבים שכתבו לי, כל המאהבים שלי, בגדים, נעליים… לכל דבר יש ערך סנטימנטלי וקשה להיפרד ממנו. אוהבים אריכאולוגיה, כל מה שישן, היסטורי.
נטייה לאגרנות– הקשרות לחפצים, אגירה של חפצים, הכל שומרים ולהכל יש ערך. להיפרד מדברים יוצר ממש כאב. קושי רגשי- אינו מסוגל לשחרר, שחרור זה סבל בעיניו.
ברמה הרגשית:
התנועה: עצירה. אין צמיחה, אין תנועה קדימה. “עוברים ליד החיים".
כל המחלות הכרוניות, אלו שלא עוזבות, שיש להן הקשרים מהעבר, יושבות על העבר ואחת לכמה זמן מתפרצות. גב תחתון, רגליים (פחדים), צבירת נוזלים, עצירות, שומן שעוד לא שחררנו מעצמנו, מערכת חיסון חולשה בגלל אובדן החיוניות.
תהליך של השלמה, נותנת פרופורציות לחיים ועוזרת להוויה, להיות יותר נוכח. מסלקת מהנפש חרטות וצער מהעבר, מבטלת את כל ההשפעות, התשוקות והרצונות מהעבר ומחזירה להווה. באך התייחס אליה כתמצית רוחנית, "פרח שמלטף את הנשמה". מאפשרת להשאיר את העבר במקומו, ללכת קדימה מצויידים בלקחי העבר ומשוחררים מהשתלטותו על ההווה. ללמוד מניסיון העבר בלי להתרפק עליו. ההבנה שאם אנו לא נאחז בעבר זה לא אומר שהוא לא היה. יחד עם זאת, יש לנו הזכות לחיות הלאה.
חלק מהריאקציות יכולות להיות הצפה של העבר, חלומות, מפגשים עם אנשים כמו סגירת מעגלים, עולה צורך לשנות דברים/להיפרד מדברים: לזרוק דברים מהבית בלי יסורי מצפון ורגשות אשם, היכולת להעביר תמונות, חפצים ומכתבים שלא שייכים לו מבלי להתייסר, להיפרד!! להחליף רהיטים, לעשות "נקיון פסח". רצון לתת מקום להווה. התמצית מחזירה ויטאליות, טעם לחיים, תהליך של השלמה, חופש.
יכולת לעבור מעבר להווה ולעתיד, לשמר את השיעור מהעבר ולאפשר לחוויה לקרות. חי כאן ועכשיו. חופש פנימי. יכולת לשינוי והיכולת להתחבר.
כאן ועכשיו, זה מה שיש וזה נפלא. מה שהיה היה, ומה שעכשיו תלוי רק בנו.
"החיים מתרחשים כאן ועכשיו, אני מזדהה עם עיסוקיי הנוכחיים".
"אני כאן, עכשיו", "אני מרוכז בעיסוקים שלי בהווה", "אני לומד מהעבר ומשחרר אותו".
חוה אלברשטיין
מילים:אהוד מנור
לחן: תי כספי
מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים
שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים
שספר כל נמש חרש ובחול נרדם –
מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם?
אני רוצה לחזור
אל הימים הכי יפים שלי
הימים היחפים של בנימינה –
כן, אני זוכר, הכל זרם לאט,
השמש לא מיהר
אנשים אמרו שלום,
חבר היה חבר.
"היורה ירד מחר הבט בלבנה"
"איך היה יבול הענבים השנה?"
"היכנסו הערב יש ריבה מתות גינה",
"ובלילה תתכסו כי תהיה צינה."
אני רוצה לחזור…
ועכשיו אם יום או ליל, אם רע לי ואם טוב
אין לי רגע זמן לשבת ולחשוב.
לפעמים אני כמעט מדעתי יוצא
כל ימי אני הולך לשם ולא מוצא.
אני רוצה לחזור…
מה קרה לילד שנרדם בחול החם
שיום אחד, לפתע, קם ונעלם?